גמרא
פירוש
עַד דַּאֲמַרִי לֵיהּ הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה מֶצֶר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בּוֹ רַבִּים אָסוּר לְקַלְקְלוֹ לְבָתַר דִּנְפַק אֲמַר אַמַּאי לָא אֲמַרִי לֵיהּ כָּאן בְּתוֹךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה כָּאן חוּץ לְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
עד דאמרי ליה הא דאמר רבי יהודה מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו – פרש״י ז״ל ואנא נמי אחזיקי לי ואין זה נכון שלא אמר ר״י כן אלא ברבים אבל ביחיד מותר לקלקלו ובין שתהא חזקתו חזקה או שאינה חזקה הא דרב יהודה אינה ענין לכאן.
לפיכך נראה כמו שפר״ח ז״ל שזה המצר שהיה חופר שם בורו הרבים החזיקו בו לעשות להם דרך ואפילו לחפור אין לו כל שכן לקוץ שרשין. לבתר דנפק אמר אמאי לא אמרי ליה כאן בתוך ט״ז אמה כאן לחוץ ט״ז אמה – שתי לשונות נאמרו כאן יש שאמרו דבתר דנפק רב פפא אמר רב הונא אמאי לא אמרו ליה כשאמר אמר רב יהודה אסור לקלקלו ה״מ בתוך ט״ז אמה אבל חוצה להן מותר לקלקלו שהרי יש להן דרך שדרך הרבים ט״ז אמה והשיבו על זה הפירוש מהא דגרסי׳ בשלהי חזקת הבתים ר׳ יוחנן אמ׳ אינו מחזיר כותלו׳ למקומן כדרב יהודה וריש לקיש אמ׳ מחזיר התם ליכא רווחא הכא איכא רווחא אלמ׳ רבי יוחנן סבר אע״ג דאית להו רווחא דהיינו ט״ז אמה שאין ריוח לדרך הרבים בפחות מכאן אסור לקלקלו ומאי דאמרינן התם להוציא כ״ע לא פליגי דמוציא משום שלא היו יכולין מתחלה ליכנס בתוך שלו אלא אם כן הכניס ועל מנת להוציא כנס ואינה תשובה דמאן לימא לן דרב הונא בריה דרב יהושע לאו כריש לקיש סבירא ליה דלמא כוותיה סבירא ליה אי נמי דחויי בעי למדחיה אע״ג דממנע מלחפור.
ולשון אחר פירשו בה. דרב פפא אמר בתר דנפק אמאי לא אמרי ליה בתוך ט״ז כאן חוץ לט״ז אמה כלומר כשאמרו קוצץ ויורד לא אמרו אלא לט״ז אמה אבל תוך ט״ז אמה אין לו לקוץ ושתי לשונות הללו כתב ר״ח ז״ל.
וזה אינו מחוור לי דמשמע דמתני׳ בתוך ט״ז אמה היא מדקתני מעמיק ג׳ טפחים ולא יותר כדאמר ליה מדקא חפר טובא ואי חוץ לט״ז אמה ואין האילן ניזוק בכך אמאי לא יקוץ טובא שהרי בתר קרקע אזלינן בהו ועוד מ״ש למעלה שקוצץ מלא מרדע ומ״ש למטה דאמרת לא יקוץ ונראה שלפיכך לא סמכו בהלכות על פי׳ זה כמו שכתב רבינו הגדול ז״ל אבל בתוך שש עשרה אמה לבעל האילן ונראה מדבריו שיש לו לקוץ.
ור״ת ז״ל פי׳ דרב הונא חפר וקצץ שרשין ולוקח אותם לעצמו וא״ל רב פפא שהשרשין של רב פפא הן אע״פ שיש לו לקוץ ובתר דנפק רב פפא או רב הונא אמר רב פפא אמאי לא אמרי ליה דבתוך ט״ז אמה לבעל האילן הם כדאמר רבינא בשמעתי׳ בסמוך וזה הפי׳ נכון. אבל לשון הגמ׳ אינו מספיק לו דהוה ליה למימר דקא חפר וקאיץ שרשין ומעכבין לעצמו. אילן הסמוך לחצר בתוך ט״ז אמה גזלן הוא ואין מביאין ממנו בכורים – פרש״י ז״ל אין צריך להביא ממנו בכורים דכתיב מארצך ובמס׳ בכורים פ״ק תנן הסקריקון והגזלן אין מביאים מאותו הטעם משום שנאמר ראשית בכורי אדמתך. ואיתא לקמן בפרק המוכר את הספינה (פא,א).
ועדיין תבעו לך למה לא חייבוהו להביא מדבריהם כמו שחייבו לקונה שני אילנות שלא קנה קרקע לפיכך הוצרך ר״ח ז״ל לפרש משום שנאמר שונא גזל בעולה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
לפיכך נראה כמו שפר״ח ז״ל שזה המצר שהיה חופר שם בורו הרבים החזיקו בו לעשות להם דרך ואפילו לחפור אין לו כל שכן לקוץ שרשין. לבתר דנפק אמר אמאי לא אמרי ליה כאן בתוך ט״ז אמה כאן לחוץ ט״ז אמה – שתי לשונות נאמרו כאן יש שאמרו דבתר דנפק רב פפא אמר רב הונא אמאי לא אמרו ליה כשאמר אמר רב יהודה אסור לקלקלו ה״מ בתוך ט״ז אמה אבל חוצה להן מותר לקלקלו שהרי יש להן דרך שדרך הרבים ט״ז אמה והשיבו על זה הפירוש מהא דגרסי׳ בשלהי חזקת הבתים ר׳ יוחנן אמ׳ אינו מחזיר כותלו׳ למקומן כדרב יהודה וריש לקיש אמ׳ מחזיר התם ליכא רווחא הכא איכא רווחא אלמ׳ רבי יוחנן סבר אע״ג דאית להו רווחא דהיינו ט״ז אמה שאין ריוח לדרך הרבים בפחות מכאן אסור לקלקלו ומאי דאמרינן התם להוציא כ״ע לא פליגי דמוציא משום שלא היו יכולין מתחלה ליכנס בתוך שלו אלא אם כן הכניס ועל מנת להוציא כנס ואינה תשובה דמאן לימא לן דרב הונא בריה דרב יהושע לאו כריש לקיש סבירא ליה דלמא כוותיה סבירא ליה אי נמי דחויי בעי למדחיה אע״ג דממנע מלחפור.
ולשון אחר פירשו בה. דרב פפא אמר בתר דנפק אמאי לא אמרי ליה בתוך ט״ז כאן חוץ לט״ז אמה כלומר כשאמרו קוצץ ויורד לא אמרו אלא לט״ז אמה אבל תוך ט״ז אמה אין לו לקוץ ושתי לשונות הללו כתב ר״ח ז״ל.
וזה אינו מחוור לי דמשמע דמתני׳ בתוך ט״ז אמה היא מדקתני מעמיק ג׳ טפחים ולא יותר כדאמר ליה מדקא חפר טובא ואי חוץ לט״ז אמה ואין האילן ניזוק בכך אמאי לא יקוץ טובא שהרי בתר קרקע אזלינן בהו ועוד מ״ש למעלה שקוצץ מלא מרדע ומ״ש למטה דאמרת לא יקוץ ונראה שלפיכך לא סמכו בהלכות על פי׳ זה כמו שכתב רבינו הגדול ז״ל אבל בתוך שש עשרה אמה לבעל האילן ונראה מדבריו שיש לו לקוץ.
ור״ת ז״ל פי׳ דרב הונא חפר וקצץ שרשין ולוקח אותם לעצמו וא״ל רב פפא שהשרשין של רב פפא הן אע״פ שיש לו לקוץ ובתר דנפק רב פפא או רב הונא אמר רב פפא אמאי לא אמרי ליה דבתוך ט״ז אמה לבעל האילן הם כדאמר רבינא בשמעתי׳ בסמוך וזה הפי׳ נכון. אבל לשון הגמ׳ אינו מספיק לו דהוה ליה למימר דקא חפר וקאיץ שרשין ומעכבין לעצמו. אילן הסמוך לחצר בתוך ט״ז אמה גזלן הוא ואין מביאין ממנו בכורים – פרש״י ז״ל אין צריך להביא ממנו בכורים דכתיב מארצך ובמס׳ בכורים פ״ק תנן הסקריקון והגזלן אין מביאים מאותו הטעם משום שנאמר ראשית בכורי אדמתך. ואיתא לקמן בפרק המוכר את הספינה (פא,א).
ועדיין תבעו לך למה לא חייבוהו להביא מדבריהם כמו שחייבו לקונה שני אילנות שלא קנה קרקע לפיכך הוצרך ר״ח ז״ל לפרש משום שנאמר שונא גזל בעולה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush